נישום שקיבל שומות לפיהן עליו לשלם סכומי מס, יוכל להגיש בקשה לתיקון השומה ולהפחית את סכום המס באופן משמעותי וזאת לאחר בחינת הטבות המס על ידי איש מקצוע בתחום.
שימוש בסעיף התיקון מצריך מצד המנהל התייחסות לכל אותם כללים של רשות מינהלית שבאה לבטל החלטה קודמת שלה, במיוחד תום לב והיעדר אפליה (ו"ע 1293/02 שמש משה נ' מס שבח תל-אביב 2).
חובה על המנהל לפרט בהחלטה את כל הנתונים ההשוואתיים אשר שימשו אותו בעת שקבע תוך מתן נימוקים. בפס"ד 226/92 ננזף המנהל על תשובות סתמיות להשגה.
שומה קיימת תתוקן תוך 4 שנים מיום שאושרה ע"י המנהל או כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, בהתקיים כל אחד מהמקרים הבאים:
- באם נתגלו עובדות חדשות שעשויות לחייב או לשנות את סכום המס;
תיקון לפי סעיף זה ייעשה רק במקום שהמבקש יוכיח כי עובדה זו לא הייתה ידועה לו מקודם וכי לא התרשל בגילויה.
עובדות חדשות יכולות להיות תשלום היטל השבחה לאחר הגשת השגה, גילוי מסמך חדש לאחר הוצאת השומה.
- המוכר מסר הצהרה לא נכונה;
אין חובה שההצהרה הבלתי נכונה תהיה זדונית אלא מספיק שהיא לא תהיה נכונה על מנת לתקן את השומה. בע"א 2/80 אושרה החלטת ועדת הערר שקבעה כי הימנעות מלמלא פרטים הנדרשים בטופס ההצהרה היא בבחינת הצהרה בלתי נכונה. ההתעלמות מהחובה לתת תשובה יוצרת מצג שמשמעותו היא הצהרה לא נכונה.
לעניין זה, ובעקבות הפסיקה, יוכל גם נישום ששגה בהצהרתו לפנות למנהל לתקן את השומה העצמית שהפכה לסופית.
- נתגלתה טעות בשומה.
כאשר נפלה טעות עובדתית או משפטית, סמכות התיקון היא לפי סעיף זה.
התיקון אינו מוגבל לסוג מסויים של טעות וחל גם על טעות מצד הנישום וגם על טעות מצד המנהל. גם במידה ונגרמה טעות בשיקול הדעת של המנהל, יוכל לתקן את השומה.
כללי
- השומה המתוקנת של המנהל בוטלה מכיוון שהמנהל לא הציג ראשית ראיה בדבר מכר ללא תמורה אשר טען לקיומו (ע"ש 3427/98).
- יש לעגן את עקרון ההסתמכות של האזרח על החלטה מינהלית ולא לאפשר למנהל להתנער ממעשה שנעשה 30 שנים קודם לכן (פס"ד גבעת הכרך).
- על המנהל לפרט את הנסיבות והעובדות לפתיחת שומה (פס"ד רחל מנחם).
- עמדת רשויות המס היא כי אין להעלות את המס תוך כדי טיפול בהשגה ובעניין זה יש לפנות לנישום ולשלוח לו הודעת שומה מכוח סעיף 85 לפי אחד משלושת התנאים.
מאיזה מועד יש למנות את ה-4 שנים?
- פס"ד כספי – יש למנות את המועד לתיקון שומה (4 שנים) החל ממועד הוצאת השומה המתוקנת.
- פס"ד רייך – יש למנות את המועד לתיקון שומה (4 שנים) החל ממועד הוצאת השומה המאוחרת מבחינת המועדים.
חריגה מדרישת 4 שנים
- פס"ד רות כספי, פס"ד ציון הדר – נקבע כי הארכת מועדים עפ"י סעיף 107 לחוק היא בעלת אופי דיוני בעיקרו ולא מהותי וזאת בניגוד לפס"ד זהבה אלוני ששם נקבע כי המועד הקבוע (4 שנים) הוא מהותי ולא דיוני.
- פס"ד חב' פרויקטים גן העיר – ועדת הערר איפשרה לנישום לתקן את שומתו לאחר שהתרשמה כי מדובר בטעות בתום לב מצד הנישום.
- פס"ד בר גיורא – הערעור בביהמ"ש העליון הוכרע בהמלצת ביהמ"ש תוך שנקבע כי ההתיישנות לעניין ה-4 שנים היא מהותית ולא ניתן להאריכה.
- פס"ד חכמי – הארכת המועד מעבר ל-4 שנים תהיה רק בהתקיים סיבה מספקת להארכת מועד ורק במקרים יוצאי דופן.