|
אושרה
הילכת יוניזדה במכירת דירה בעסקת
קומבינציה
בית
המשפט העליון אישר ברוב דעות את
הילכת יוניזדה הקובעת כי על פי
סעיף 49א(ב)(1) לחוק במכירת דירת
מגורים בעסקת קומבינציה כאשר
מבוקש פטור מוסיפים לשווי המכירה
את שווי הקרקע של דירות התמורה.
באמרת אגב נאמר שיש לקבוע את
המועדים כך שלא ישולם כפל מס בעת
מכירת דירות התמורה. הערות
מערכת: כתוצאה מהלכה זו במרבית
המקרים אין כדאיות לבקש פטור. בית
המשפט לא קבע כיצד יש לשום הלכה
למעשה את שווי המכירה. הדרך
הנכונה לדעתנו היא להוסיף לשווי
שירותי הבניה את שווי השוק של
קרקע דירות התמורה. אולם יש
הגורסים כי ניתן לקבוע את שווי
הקרקע לפי חלק יחסי משווי שירותי
הבניה (שמהווה תמורה בעד החלק
הקרקע שנמכר), או אולי שהשווי
הכולל יהא ערכן של דירות התמורה. (ע"א
2815/99, 791/01 טובי וקובו נ' מנהל מס
שבח).
צמצום
הפטור מהיטל השבחה שניתן לדירת
מגורים
בית
המשפט העליון דחה את הערעור
בקובעו כי יש לפרש על דרך הצמצום
את הפטור מהיטל השבחה בסעיף 19(ג)
לתוספת. תכלית הפטור היא לתת אך
הטבה צרה המיועדת לשיפור תנאי
מגוריו של הגר בדירה ולא של אחר.
הפטור יינתן לדירה אחת בלבד (עד 120
מ"ר) ללא קשר למספר המחזיקים.
בית המשפט קבע תנאים נוספים
לפטור לפיהם הפטור לא יינתן אלא
אם הורחבה דירה או נבנתה דירה תחת
הדירה המקורית. לא יינתן פטור
לדירה שתיבנה לצד דירה קיימת.
בנוסף, הפטור יינתן רק אם מי
שהתגורר בדירה המקורית ממשיך
להתגורר בדירה שהורחבה או בדירה
שנבנתה במקומה. (רע"א 7417/01, 8498/01,
צרי ושיבלי נ' הועדה המקומית).
נדחתה
עתירה לדיון נוסף בהתרת ניכוי
הוצאות ריבית ריאלית
בית
המשפט העליון דחה עתירה לקיומו
של דיון נוסף בפסק הדין התקדימי
שקבע כי מוכר זכות במקרקעין זכאי
לנכות מהשבח את הוצאות הריבית
הריאלית. נפסק כי תיקון 50 שהוסיף
את סעיף 39א שקובע זכות ניכוי
ריבית ריאלית במגבלות מסוימות
אינו חל רטרואקטיבית ואינו משפיע
על פרשנות החוק קודם לתיקון 50.
לפי פרשנות זו שווי הרכישה כולל
את הריבית הריאלית בגין רכישת
המגרש, ואילו הריבית הריאלית
בגין הבניה מהווה חלק מהוצאות
ההשבחה לפי סעיף 39(1) לחוק. הערת
מערכת: ניתן לטעון כי לגבי זכות
במקרקעין שיום רכישתה קדם ליום
7.11.01 מותרים בניכוי הוצאות ריבית
ריאלית בהתאם לפסק דין זה וללא
המגבלות הנקובות בסעיף 39א לחוק
שאינו חל במקרה זה. (דנ"א 4757/03,
מנהל מס שבח נ' מ.ל. השקעות ופיתוח
בע"מ).
הסכם
ממון אינו גובר על הפיקציה של התא
המשפחתי
בני
זוג החזיקו כל אחד בנפרד דירת
מגורים במשך שנים קודם לנישואיהם.
בני הזוג כרתו הסכם ממון השומר על
הפרדת הרכוש. במהלך הנישואין
הבעל מכר את דירתו בפטור. כעבור
שנה מכרה האשה את דירתה, אך בקשתה
לפטור נדחתה בנימוק שבעלה מכר
דירה אחרת בפטור שנה לפני כן. בית
המשפט העליון קיבל את ערעור
המדינה ופסק ברוב דעות כי הסכם
ממון אינו יכול לגבור על עקרון
התא המשפחתי שבסעיף 49(ב) לחוק
מיסוי מקרקעין הקובע כי מכירת
דירה בידי בן זוג אחד נחשבת
כמכירה של כל התא המשפחתי. דעת
המיעוט סברה כי בנסיבות אלה שבהן
אין חשש להערמה על החוק אין לראות
בבני הזוג כמוכר אחד. (ע"א 3489/99,
מנהל מס שבח נ' אן מרי עברי).
ידועים
בציבור נחשבים כבני זוג לצורך
פטור והקלות במיסוי מקרקעין
בני
זוג שחיו יחד מבלי להינשא החליטו
להיפרד והתקשרו בהסכם לחלוקת
רכוש שבמסגרתו הגבר העביר לידועה
בציבור שלו חנות ללא תמורה. העברה
זו חויבה במס רכישה מלא. ועדת
הערר קבלה את הערר ופסקה כי העברה
זו תחויב בשליש ממס הרכישה הרגיל.
בית
המשפט העליון אישר את פסק הדין
ברוב דעות. נפסק כי המונח "בן
זוג" המופיע בחוק מיסוי
מקרקעין ובתקנות מס רכישה משתרע
גם על ידועים בציבור. השופט טירקל
הוסיף באמרת אגב, כי בניגוד לעמדת
ועדת הערר אפשר שניתן היה לקבל
פטור מוחלט ממס רכישה לפי סעיף 4א
לחוק שעוסק בהעברת בעלות הנעשית
על פי פסק דין לגירושין, שכן פסק
דין שמאשר פרידה בין ידועים
בציבור דינו כדין פסק דין
לגירושין של בני זוג נשואים.
כן
נפסק כי תיקון 26 לחוק שהוסיף את
הפטור הקבוע בסעיף 62(ב) במכירת
זכויות בדירה בין ידועים בציבור
אמנם נעשה על רקע הנחה פרשנית של
המחוקק לפיה הוראות הפטור
המוענקות לבני זוג אינן חלות על
ידועים בציבור. אולם סעיף זה בא
להקל על ידועים בציבור ולא לפגוע
בהם באמצעות קביעת הסדר שלילי
לפיו ידועים בציבור אינם זכאים
להקלות במקרה של מתנה בנכס שאינו
דירת מגורים. השופט ברק רמז באמרת
אגב כי אפשר שתקנה 20א המעניקה
לידועים בציבור רק פטור חלקי ממס
רכישה לעומת פטור מלא שניתן לבני
זוג נשואים הינה אפליה פסולה. הערות
המערכת: פסק הדין אינו קובע מהם
הקריטריונים לקביעת מעמדם של בני
זוג כידועים בציבור, ונראה כי
הדרישות הקבועות בסעיף 62(ב) לחוק
אינן חלות על העברת זכות
במקרקעין רגילה. תוצאת פסק הדין
עשויה גם להחמיר עם ידועים
בציבור, שכן עקרון התא המשפחתי
עשוי לחול עליהם ולפיכך, מכירה של
אחד מהם עשויה להיחשב כמכירה של
השני שתשלול ממנו פטור אחר במשך
ארבע שנים. (ע"א 2622/01, מנהל מס
שבח נ' עליזה לבנון).
עדכוני פסיקה
ניכוי מע"מ בשל
עבודות פיתוח
חברה
יזמית, שזכתה במכרז של המינהל,
שילמה הוצאות פיתוח בתוספת מע"מ
לחברת פיתוח עירונית (חפ"א).
נפסק כי החברה ניכתה מס תשומות
כדין היות שעל פי מבחני הפסיקה
החברה היא מקבלת השירות, ולא
העיריה כטענת מנהל מע"מ. ההסדר
בין התאחדות הקבלנים לבין רשויות
מע"מ לפיו העיריה היא מקבלת
השירות אינו בא במקום החוק.
כפל מס רכישה בעסקאות
בקרקע המינהל
בית
המשפט העליון קיבל בפעם השלישית
בתוך כמה חודשים ערעור שהגישו
רשויות המס בנוגע לחבות במס
רכישה בעקבות שינוי יעוד או
ניצול קרקע שמוחכרת על ידי
המינהל. נפסק כי קבלן שמתקשר
בעסקת קומבינציה עם חוכרים,
ומתחייב לשלם במקומם את דמי
ההיתר למינהל חייב פעמיים במס
רכישה בגין דמי ההיתר: פעם בעסקה
זו ופעם שניה בשל חתימת הסכם
הפיתוח למינהל, ואין בכך משום כפל
מס. שילוב שלושת פסקי דין אלה
יוצר מצב אבסורדי לפיו רשויות
המס עשויות לזכות שלוש פעמים
בתשלום מס רכישה בגין רכישת אותן
זכויות ניצול חדשות: פעם מהחוכר
ופעמיים מהקבלן.
סמכות
לקבוע הכנסה משירותי בניה לפי
שווי השוק
חברה
קבלנית ספקה לבעלי מניותיה
שירותי בניה בתמורה שנופלת ממחיר
השוק. נפסק שאין לפקיד השומה
סמכות לקבוע את הכנסתה לפי מחיר
השוק של שירותי הבניה, כל עוד
ספריה לא נפסלו ולא נטען כי העסקה
מלאכותית או בדויה. הערת המערכת:
מדובר בפרצה בפקודת מס הכנסה
שמעודדת התקשרות בהסכמי בניה עם
גורמים קשורים.
פטור לדירה אינו חל
על מחסן שמהווה יחידה עצמאית
פטור
במכירת דירה אינו חל גם על מחסן
בשטח 53 מ"ר, שמצוי בקומת המרתף,
מאחר שהמחסן רשום כתת חלקה נפרדת,
יש לו כניסה עצמאית, חיבורים
נפרדים לחשמל ומים, הוא אינו
מתאים למגורים ולא שימש לאחסון
חפצי דיירי הדירה.
מיסוי העברת זכויות בקרקע חקלאית
שיעודה שונה
בית
המשפט העליון פסק כי חוכר קרקע
חקלאית שייעודה שונה למגורים,
שמעביר את זכויותיו בקרקע לצד
שלישי (שחותם על הסכם פיתוח
במישרין עם המינהל), רואים אותו
כאילו הוא עצמו רכש "זכות
במקרקעין" מהמינהל, ועל כן
חייב במס רכישה.
|